כמה נקודות דיגום צריך לחדר נקי? נוסחת ISO 14644
איך מחשבים את מספר נקודות הדיגום המינימלי לספירת חלקיקים לפי ISO 14644-1:2015 — עם דוגמאות מספריות.
- מספר נקודות הדיגום נקבע לפי טבלה A.1 של ISO 14644-1:2015 — לא לפי נוסחה
- שיטת הטבלה החליפה את נוסחת השורש של מהדורת 1999, ולרוב נותנת יותר נקודות
- הטבלה מבטיחה ביטחון סטטיסטי של 95% שלפחות 90% מהחדר עומד בגבול
- בכל נקודה נדגם נפח אוויר מספיק לזיהוי הריכוז ברמת המחלקה — לפחות 2 ליטר ולפחות דקה
השיטה לפי ISO 14644-1:2015 — טבלה, לא נוסחה
מהדורת 2015 של התקן החליפה את נוסחת השורש הישנה בטבלת חיפוש (טבלה A.1). מאתרים בטבלה את השטח של החדר, והיא נותנת ישירות את מספר נקודות הדיגום המינימלי. הבסיס הסטטיסטי: מודל דגימה שמבטיח ביטחון של לפחות 95% שלפחות 90% משטח החדר עומד בגבול המחלקה. מעל 1,000 מ"ר עוברים לנוסחה: 27 כפול השטח חלקי 1,000.
דוגמאות מספריות
חדר בשטח 9 מ"ר: לפי הטבלה (עד 10 מ"ר) — 5 נקודות. חדר בשטח 25 מ"ר: (עד 28) — 7 נקודות. חדר בשטח 45 מ"ר: (עד 52) — 10 נקודות. חדר בשטח 100 מ"ר: (עד 104) — 16 נקודות. שימו לב כמה זה שונה מנוסחת השורש הישנה — חדר 100 מ"ר קיבל בה רק 10 נקודות, והיום נדרשות 16.
פריסת הנקודות בחלל
הנקודות מחולקות באופן שווה ככל האפשר על פני שטח החדר, בגובה העבודה (בדרך כלל גובה המוצר החשוף). מומלץ לכלול נקודות ייצוגיות ליד אזורים קריטיים ונקודות worst-case. מפת הדיגום מתועדת בדוח ההסמכה.
כמה אוויר דוגמים בכל נקודה?
נפח הדגימה בכל נקודה חייב להיות גדול מספיק כדי לזהות באמינות את ריכוז החלקיקים המותר במחלקה. ככל שהמחלקה נקייה יותר (מספר החלקיקים המותר נמוך), כך נדרש נפח דגימה גדול יותר. ISO 14644-1 מגדיר את נפח המינימום לכל נקודה בהתאם לגבול המחלקה.
טעות נפוצה: נוסחת השורש הישנה
במהדורת 1999 של התקן מספר הנקודות חושב בנוסחה NL = √שטח (מעוגל מעלה). מהדורת 2015 ביטלה את הנוסחה לטובת טבלה A.1 — שברוב החדרים דורשת יותר נקודות, כי הנוסחה הישנה לא סיפקה ביטחון סטטיסטי מספק. דוחות שעדיין מחושבים לפי √שטח אינם תואמים את המהדורה העדכנית. שימו לב גם: הביטוי √(שטח×10) שייך להקשר אחר לגמרי (מספר נקודות מדידת מהירות לכל מסנן), ואין לבלבל ביניהם.